החלטה בתיק בר"ע 41259-02-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו  (השופטת שרה מאירי; ב"ל 48199-09-12) מיום 17.1.12, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 5.7.12 (להלן - הוועדה), אשר קבעה כי למבקש לא נותרה נכות אורטופדית או נוירולוגית.

2.      נקדים ונציין כי עניינו של המבקש הוחזר לוועדה מושא הערעור על פי פסק דין של בית הדין האזורי, מיום 7.6.12 (הרשמת, כתוארה דאז, קרן כהן, ב"ל 60403-01-12; להלן - פסק הדין המוסכם), אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, כדלקמן:

"1. עניינו של הנפגע יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), על מנת שתבצע בדיקה קלינית חוזרת ומשלימה של המערער.

במידה והוועדה תסבור כי יש קושי של שיתוף פעולה, תבהיר משמעות עניין זה לנפגע ותשמע את תגובתו.

ככל שהקושי לבצע פעולות נובע לטענת הנפגע מכאבים, תשקול הוועדה את השפעת תלונת הכאב על הבדיקה הגופנית.

הוועדה תקבע את הנכות האורטופדית והנוירולוגית על בסיס הממצאים הקליניים, בדיקות ההדמיה והתיעוד הרפואי.

2. הוועדה תשקול בשנית את הפעלת תקנה 15, תוך התייחסות לטענת הנפגע כי מאז התאונה לא חזר לעבודתו באותו תפקיד ובאותה מתכונת כפי שעבד לפני הפגיעה, ואת דבריו לפיהם יש ירידה בהכנסותיו.

3. הוועדה תנמק קביעתה.

4. בהתאם להסכמת הצדדים, הערעור בתיק ב"ל 29413-02-12 יימחק ללא צו להוצאות.

5. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון בפני הוועדה".

3.      הוועדה, אליה הוחזר עניינו של המבקש, הקשיבה לטענות המבקש ובא כוחו. הוועדה ערכה למבקש בדיקה קלינית. הוועדה מצאה  כי " תנועות הצוואר חופשיות לכל הכיוונים ... ומגיע עד בית החזה בכיפוף הראש לפנים. עצבי גולגולת ב.מ.פ. ... כוח גס ... תקין בארבע גפיים. החזרים גידיים הופקו שווים ... הליכה תקינה ללא הפרעה תחושתית. תנועות הגב חופשיות. מתכופף קדימה ומגיע עם האצבעות עד הקרסוליים. תנועות לטראליות חופשיות". אשר על כן, קבעה הוועדה כי הבדיקה הקלינית תקינה לחלוטין, הן מבחינה אורטופדית והן מבחינה נוירולוגית. הוועדה ציינה כי בבדיקה הקלינית הקודמת ניתנה למבקש נכות נוירולוגית בשיעור 10% עקב ספק, מאחר והחזרי האכילס לא הופקו שווים. הוועדה קבעה כי אין קשר בין הC.T.S לבין התאונה הנדונה. לאור האמור, דחתה הוועדה את ערר המבקש והשאירה נכותו כפי שנקבעה על ידי הוועדה מדרג ראשון, בשיעור של 0% לפי סעיף ליקוי 35(1)(א). על החלטתה זו של הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

4.      בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי הוועדה פעלה כמתחייב מפסק הדין, בדקה את המבקש ופירטה את ממצאיה. בהתאם לממצאים הקליניים שמצאה הוועדה, נקבע כי לא נותרה למבקש נכות נוירולוגית או אורטופדית. בית הדין פסק כי קביעה זו הינה רפואית מובהקת בתחום סמכותה של הוועדה וכי טענות המבקש בערעור הינן רפואיות. בית הדין הבהיר כי משעה שהוועדה לא הוגבלה לקביעת הנכות הקודמת, שעה שהמבקש הושב לבדיקה רפואית חוזרת של הוועדה, בהתאם לפסק הדין המוסכם - פעלה הוועדה כמתחייב. עוד נקבע כי לא היה על הוועדה לספק הסבר לשינוי שיעור הנכות הנוירולוגית הקודמת. עם זאת, ההסבר שסופק על ידי הוועדה הגיוני ותואם את ממצאי שתי הבדיקות. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שלפני.

5.      בבקשת רשות הערעור טען המבקש כי בית הדין קמא טעה עת לא נתן משקל רב לטענתו לפיה הוועדה סימנה את המטרה מראש ובכך שללה מהמבקש נכות. אכן, בערעור לבית הדין האזורי הועלו טיעונים רפואיים אך אלו נועדו להמחיש לבית הדין את אי יושרה של הוועדה משום שלדידה, כך לטענת המבקש, המבקש לא שיתף פעולה ובלשון אחרת אינו אמין. לטענת המבקש, קיים פער עצום בין קביעת הוועדה, בישיבתה עובר למתן פסק הדין המוסכם מיום 29.12.11 (להלן - הוועדה עובר למתן פסק הדין המוסכם), לפיה למבקש 10% נכות, לבין קביעת הוועדה, מושא בקשה זו, לפיה למבקש 0% נכות. המבקש מציין כי קביעת הוועדה עובר למתן פסק הדין המוסכם לא התקבלה מתוך ספק. המבקש הלין על כך שבית הדין קמא לא התייחס לטענותיו לפיה הוועדה התנהגה אליו בחשד ובעוינות. המבקש הדגיש כי מאז פגיעתו קיים תיעוד רפואי רציף בגין ההגבלה בתנועות הצוואר והגב, הקרנת הכאב לגפיים, וירידה בתחושה. בעקבותיהם ובעקבות כאביו הופנה המבקש למרפאת כאב. כמו כן בבדיקת ה - C.T אובחנו בלטי דיסק. ממצאים אלה, כך לטענת המבקש, מסבירים את מגבלותיו של המבקש אולם אינן מתיישבות עם קביעת הוועדה.

6.      לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות בבקשה לרשות ולכלל החומר התיק שבפני, באתי לכלל מסקנה כי אין ליתן רשות ערעור בבקשה. משלא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי הוועדה מילאה למעשה אחר מצוות פסק הדין המוסכם מכוחו התכנסה. הוועדה הקשיבה למבקש ולבא כוחו. הוועדה ביצעה למבקש בדיקה קלינית חוזרת ומשלימה וקבעה את נכותו האורטופדית והנוירולוגית. משהוועדה מצאה כי נכותו של המבקש הינה בשיעור 0% נכות לפי סעיף ליקוי 35(1)(א) לא דנה הוועדה בתקנה 15 ל תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956. אשר לטענות המבקש באשר לאופן התנהלות הוועדה יובהר כי חזקה על הוועדה שביצעה מלאכתה נאמנה. לא שוכנעתי בדבר טעם המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה, ולא מצאתי סימוכין לטענות המבקש בפרוטוקול הוועדה. ומשאלו הם פני הדברים, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

7.      סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ט ניסן תשע"ג (09 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: